החלטה בתיק תא"מ 32472-12-10

בעניין: בקשה לביטול פסק דין

1.         לפניי בקשת המבקש מיום 11/1/12 לבטל את פסק הדין שניתן ביום 7/6/11 בהעדר הגנה ואשר במסגרתו חוייב המבקש לשלם למשיבה 8,586 ש"ח בצירוף הוצאות משפט בגין נזקי רכוש שנגרמו למבוטחת של המשיבה על ידי רכב של המבקש בתאונה מיום 24/3/09.

2.         הבקשה שבפניי היא בקשה חוזרת שהוגשה בפעם השנייה, בעקבות דחיית הבקשה המקורית מיום 15/9/11, אשר הוגשה ללא תצהיר וללא פירוט טענות ההגנה.

3.         החלטה זו ניתנת על בסיס האמור בבקשה ובתגובה וזאת לאחר שהמבקש לא טרח להשיב לאמור בתגובת המשיבה , חרף האמור לעניין זה והחלטות הביניים מיום 23/2/12 ומיום 25/3/12. מזכירות בית המשפט ניסתה לאתר ללא הצלחה את ב"כ המבקש ביום 26/3/12 ולאחר מכן שלחה לו את ההחלטה מיום 25/3/12 בדואר רשום ובפקס.

4.         המבקש טוען כי לא קיבל את כתב התביעה ולא הוזמן לדיון. מדובר בטענות כלליות וסתמיות, שנטענו במנותק מנתוני התיק. על פי נתוני התיק לא התקיים כל דיון ופסק הדין ניתן על בסיס אישור מסירה שהומצא לנתבע במענו הרשום במשרד הפנים ע"י דואר ישראל ביום 31/12/10 , כאשר המבקש חתם על אישור המסירה. אין בבקשה כל התייחסות לאישור מסירה זה הנהנה מחזקת התקינות של הרשות המינהלית וחזקת התקינות של המצאה באמצעות הדואר לפי סעיף 57ג לפקודת הראיות.

5.         על כן, המבקש לא עמד בתנאי הראשון בכל הנוגע להצגת הסבר מניח את הדעת למחדל בעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד. די בכך כדי לדחות את הבקשה. יחד עם זאת ולשלמות התמונה , אדון בקצרה גם בטענת ההגנה.

6.         לגופו של עניין, טען המבקש כי אם היה יודע על התביעה היה מצרף את חברת הביטוח שכן במועד התאונה היה לו ביטוח מקיף. כבר בהחלטת הביניים מיום 11/1/12 הערתי כי לא ברור מדוע לא צורף לבקשה אישור בדבר קיומה של פוליסת ביטוח מקיף במועד הרלבנטי לתביעה. הערה זו מקבלת משנה תוקף בנסיבות המקרה שבפניי בו מדובר בבקשה חוזרת שהוגשה כ - 4 חודשים לאחר דחיית הבקשה המקורית. במהלך תקופה זו היה על המבקש די והותר זמן כדי לצרף את המסמך הרלבנטי בדבר קיומה של פוליסת ביטוח עליו הוא מבסס את טענת ההגנה הממשית היחידה שלו.

7.         במסגרת התצהיר העלה המבקש טענת הגנה נוספת לפיה יש לו טענות כבדות משקל כנגד כתב התביעה שבכוחן לדחות את התביעה על הסף. ברי כי מדובר בטענה כללית וסתמית שאין בה די כדי לעמוד ברף הנדרש כדי להצביע על קיומה של טענת הגנה טובה.

8.         לשלמות התמונה יצוין כי המבקש לא טרח להפקיד את הסך של 3,000 ש"ח שנקבע כתנאי לעיכוב הליכי הוצאה לפועל במסגרת החלטת הביניים מיום 11/1/12.

9.         אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק דין ומחייב את המבקש לשלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 1,000 ש"ח.

ניתנה היום, ג' אייר תשע"ב, 25 אפריל 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: